מהמסך בתל אביב לנטפליקס העולמית: איך הסדרות הישראליות כבשו את העולם

לפני שני עשורים בערך, הרעיון שסדרת טלוויזיה ישראלית תעובד להפקה אמריקאית מצליחה או תשודר בפלטפורמה עולמית נשמע כמו חלום רחוק. היום זה כמעט עניין שגרתי. סדרות ישראליות הפכו למותג מוכר בעולם הטלוויזיה הבינלאומי, ומפיקים מחו״ל עוקבים אחר מה שמצולם כאן. התופעה הזאת מרתקת, משום שמדובר בתעשייה קטנה, עם תקציבים צנועים בהשוואה עולמית ושוק מקומי קטן. במאמר הזה ננסה להבין איך זה קרה, מה מאפיין את הדרמה הישראלית, ומה הצופים בבית יכולים ללמוד מהסיפור הזה.

נקודת המפנה: ״בטיפול״ ו״חטופים״

אחת הדוגמאות המוקדמות והבולטות היא ״בטיפול״, הדרמה הפסיכולוגית שעוקבת אחר מטפל ומטופליו בפגישות שבועיות. הסדרה עובדה בארצות הברית בשם ״In Treatment״, ובהמשך גם במדינות רבות נוספות. המבנה הייחודי שלה, שהתבסס כמעט כולו על דיאלוגים בחדר אחד, הוכיח שסיפור טוב יכול לעבור גבולות גם בלי תקציב ענק.

הדוגמה המפורסמת ביותר היא ״חטופים״, שעסקה בשובם של שבויים לביתם אחרי שנים בשבי. הסדרה שימשה בסיס ל״הומלנד״, שהפכה לאחת הסדרות המדוברות בטלוויזיה האמריקאית וזכתה בפרסים רבים. ההצלחה הזאת פתחה דלתות, ומפיקים ורשתות בעולם החלו לחפש את ״הסדרה הישראלית הבאה״.

עידן הסטרימינג: ״פאודה״, ״שטיסל״ ו״טהרן״

כניסתם של שירותי הסטרימינג הבינלאומיים שינתה את כללי המשחק. במקום לעבד סדרה להפקה מקומית, אפשר להפיץ את הגרסה המקורית עם כתוביות לצופים ברחבי העולם. ״פאודה״, שעוסקת ביחידת מסתערבים, הגיעה לקהל בינלאומי רחב והפכה לשם דבר. ״שטיסל״, שמתארת משפחה חרדית בירושלים, הפתיעה רבים בכך שמצאה קהל נאמן דווקא בקרב צופים שאין להם שום קשר לעולם המוצג בה.

״טהרן״, מותחן ריגול שהתרחש ברובו באיראן, היא דוגמה נוספת לסדרה ישראלית שהופקה מלכתחילה עם עין לשוק הבינלאומי. גם סדרות קומיות ודרמות משפחתיות ישראליות מצאו את דרכן אל מעבר לים, בין אם בגרסת המקור ובין אם כעיבודים. התוצאה היא שישראל נחשבת כיום לאחת מיצואניות הפורמטים הבולטות ביחס לגודלה.

מה הסוד של הדרמה הישראלית

מבקרים ואנשי תעשייה מציעים כמה הסברים לתופעה. הראשון הוא דווקא מגבלת התקציב. בלי אפקטים יקרים וכוכבים בינלאומיים, היוצרים בישראל נאלצים להישען על תסריט חזק, על דמויות מורכבות ועל סיפור מפתיע. זה בדיוק מה שמחפשים מפיקים בעולם, שיכולים להוסיף את התקציב בעצמם.

ההסבר השני קשור למציאות הישראלית עצמה. החיים כאן טעונים במתחים ביטחוניים, דתיים, חברתיים ופוליטיים, שמספקים חומר גלם עשיר לדרמה. סדרות ישראליות רבות לא נרתעות מלעסוק בנושאים מורכבים ולא נותנות תשובות פשוטות. הדמויות לרוב אפורות, לא טובות לגמרי ולא רעות לגמרי, וזה מה שהופך אותן לאמינות ומעניינות.

הדמויות האנושיות בלב הסיפור

גם כשהסדרות עוסקות במלחמה, בריגול או בטרור, הלב שלהן הוא לרוב משפחתי ואנושי. ב״חטופים״ הדרמה האמיתית מתרחשת בבתים, בין בני הזוג והילדים שהמתינו שנים. ב״פאודה״, לצד המבצעים, יש משקל רב להשלכות על החיים האישיים של הלוחמים. ב״שטיסל״, הסיפור עוסק באהבה, בבדידות ובחלומות, נושאים אוניברסליים לגמרי.

השילוב בין רקע מקומי ייחודי לבין רגשות אוניברסליים מאפשר לצופים בעולם להתחבר. הם מגלים עולם שאינם מכירים, אבל מזהים בו את עצמם. זהו אולי המתכון הבסיסי להצלחה בינלאומית, והיוצרים הישראלים למדו להשתמש בו היטב.

ההשפעה על התעשייה המקומית

ההצלחה בחו״ל השפיעה גם על התעשייה בארץ. שחקנים ישראלים מצאו את עצמם בהפקות בינלאומיות, יוצרים קיבלו הזמנות לעבוד עם אולפנים גדולים, וגופי שידור מקומיים החלו לחשוב מראש על פוטנציאל ההפצה בעולם. גם קרנות לקולנוע ולטלוויזיה ותוכניות לימודים בבתי ספר לקולנוע זוכים להתעניינות גוברת.

עם זאת, יש גם אתגרים. השוק המקומי קטן, התקציבים נשארים מוגבלים יחסית, ויש חשש שהרצון לפנות לקהל בינלאומי יבוא על חשבון סיפורים מקומיים ואותנטיים יותר. רבים בתעשייה מדגישים שדווקא הייחודיות הישראלית היא שמשכה את העולם, ולכן אין סיבה לוותר עליה.

איך לצפות בסדרות ישראליות ולהכיר עוד

למי שרוצה להכיר את הדרמה הישראלית לעומק, יש היום אפשרויות רבות. חלק מהסדרות זמינות בשירותי הסטרימינג הבינלאומיים, אחרות בשירותי הצפייה של ערוצי הטלוויזיה המקומיים. כדאי להשוות בין המקור לבין העיבוד הזר, תרגיל מעניין שמגלה כמה סיפור משתנה כשהוא עובר תרבות.

כמה סדרות שכדאי להכיר, אם עוד לא יצא לכם:

• ״בטיפול״, דרמה פסיכולוגית אינטימית
• ״חטופים״, דרמה משפחתית על רקע ביטחוני
• ״שטיסל״, הצצה לעולם החרדי בירושלים
• ״פאודה״, מותחן פעולה עם עומק אנושי
• ״טהרן״, מותחן ריגול עם קצב גבוה

מעבר לדרמה: פורמטים של ריאליטי ושעשועונים

ההצלחה הישראלית אינה מוגבלת לדרמות. גם פורמטים של שעשועונים, תוכניות ריאליטי ותוכניות אירוח שנוצרו בישראל נמכרו למדינות רבות. פורמט הוא בעצם רעיון מובנה של תוכנית, עם חוקים, מבנה ועיצוב, שאותו אפשר להפיק מחדש בכל מדינה עם מגישים ומשתתפים מקומיים. כמה פורמטים ישראליים של שעשועונים ותוכניות מוזיקה הופקו בעשרות מדינות.

היתרון של פורמטים הוא שהם נשענים על רעיון מבריק ולא על תקציב. גם כאן, הכישרון הישראלי ליצירתיות ולאלתור, והניסיון בעבודה עם משאבים מוגבלים, מתבררים כנכס. חברות הפקה ישראליות בנו קשרים עם רשתות שידור בעולם, ויש מהן שהפכו לשחקניות משמעותיות בשוק הבינלאומי. עבור הצופה הישראלי, זה אומר שלעיתים קרובות תוכנית שהוא רואה בחו״ל נולדה בכלל באולפן בהרצליה או בנווה אילן.

לסיכום, הסדרות הישראליות הוכיחו שגם מדינה קטנה יכולה להשפיע על עולם הבידור הגלובלי. תסריטים חזקים, דמויות מורכבות ומציאות טעונה הפכו את הדרמה המקומית למוצר מבוקש. לצופים בישראל, זו גם סיבה לגאווה וגם הזמנה לגלות מחדש את מה שנוצר כאן, ממש מתחת לאף.