שחייה בים הפתוח: כל מה שצריך לדעת כדי לשחות בבטחה בחופי ישראל

לחופי הים התיכון יש מקום מיוחד בלב של הישראלים. בכל קיץ מאות אלפי אנשים נכנסים למים, ובשנים האחרונות גדל מאוד גם מספר מי שבוחרים לשחות בים כספורט של ממש, לאורך החוף ובמרחקים ארוכים. שחייה במים פתוחים מעניקה תחושת חופש שאין בבריכה, אבל היא גם דורשת ידע, זהירות והכנה. הים אינו בריכה גדולה: יש בו גלים, זרמים, מדוזות ושינויים פתאומיים במזג האוויר. במדריך הזה נסביר איך ליהנות משחייה בים בצורה בטוחה.

הכלל הראשון: לשחות רק בחוף מוכרז ובשעות ההצלה

הכלל החשוב ביותר בשחייה בים, לכל אורך החוף הישראלי, הוא לשחות רק בחופים מוכרזים ובשעות שבהן פועלים מצילים. בחופים האלה יש פיקוח, הצלה זמינה ודגלים שמסמנים את מצב הים. רוב תאונות הטביעה בישראל מתרחשות בחופים לא מוכרזים או מחוץ לשעות הפעילות של המצילים.

חשוב להכיר את משמעות הדגלים. דגל לבן מסמן ים רגוע יחסית שמותר לרחוץ בו, דגל אדום מסמן ים מסוכן שבו הרחצה מוגבלת, ודגל שחור משמעו איסור רחצה מוחלט. גם כשהדגל לבן, כדאי להקשיב להנחיות המצילים, שמכירים היטב את תנאי החוף באותו יום.

שחיינים שמתאמנים לאורך החוף צריכים לתאם עם המצילים את המסלול ולהישאר בתחום שבו הם יכולים לראות אותם. בחלק מהחופים פועלות קבוצות שחייה מאורגנות, שמתאמות את הפעילות עם תחנות ההצלה.

זרמי סחף: הסכנה שצריך להכיר

זרם סחף, או מערבולת כפי שמכנים אותו רבים, הוא זרם חזק וצר שזורם מהחוף לכיוון הים הפתוח. הוא נוצר כשמים שהגלים מביאים אל החוף חוזרים לים דרך ערוץ מסוים. מי שנקלע אליו מרגיש שהוא נמשך החוצה, ובאופן טבעי מנסה לשחות ישר בחזרה לחוף, נגד הזרם. זו הטעות שגורמת לרבים להתעייף ולהיקלע לסכנה.

הדרך הנכונה להתמודד עם זרם סחף היא לשמור על קור רוח, לא להילחם בזרם, ולשחות במקביל לחוף עד שיוצאים מתחום הזרם. לאחר מכן אפשר לשחות באלכסון חזרה לחוף. אם אין כוח לשחות, כדאי לצוף על הגב, להרים יד ולקרוא לעזרה. זרם הסחף אינו מושך מתחת למים, הוא מושך החוצה, וברוב המקרים הוא נחלש במרחק מסוים מהחוף.

אפשר לזהות זרם סחף לעיתים מהחוף: אזור שבו הגלים אינם נשברים, מים כהים יותר או עכורים, או קצף ופסולת שנעים לכיוון הים. אם אינכם בטוחים, שאלו את המציל.

הבדלים בין הבריכה לים

גם שחיינים מיומנים בבריכה מגלים שהים דורש התאמות. אין קווים על הקרקעית, אין קיר שאפשר להיאחז בו, והגלים משבשים את קצב הנשימה. הניווט הוא אתגר מרכזי: בים צריך להרים את הראש מדי כמה תנועות ולהסתכל קדימה על נקודת ציון בחוף, כמו בניין בולט או תחנת מציל, כדי לא לסטות מהמסלול.

כדאי לתרגל נשימה לשני הצדדים, כך שתוכלו לנשום בצד שאינו פונה לגלים. גם הקצב משתנה: בים מומלץ לשחות בקצב מתון ויציב שאפשר להחזיק לאורך זמן, ולא בספרינטים קצרים. לפני שמתחילים לשחות מרחקים ארוכים בים, מומלץ להיות מסוגלים לשחות ברציפות מרחק משמעותי בבריכה בלי עצירות.

ציוד מומלץ לשחיית ים

שחייה בים אינה דורשת ציוד רב, אבל כמה פריטים משפרים מאוד את הבטיחות והנוחות:

• מצוף בטיחות צבעוני שנגרר אחרי השחיין ומאפשר לראות אותו מרחוק ולהיאחז בו בעת הצורך
• כובע שחייה בצבע בולט כמו כתום או צהוב
• משקפת שחייה עם עדשות כהות להפחתת סנוור השמש
• קרם הגנה עמיד במים, המוחל לפני הכניסה
• חליפת שחייה ארוכה בחודשי החורף, כשהמים קרירים יותר

המצוף הנגרר הוא אולי הפריט החשוב ביותר. הוא מסמן את השחיין לגולשים, לסירות ולמצילים, ומספק נקודת מנוחה במקרה של התכווצות שריר או עייפות. בחלק מהדגמים יש גם תא אטום למים, שבו אפשר לשמור מפתח או טלפון.

אם מתרחשת התכווצות שריר באמצע השחייה, חשוב לא להיבהל. נאחזים במצוף או צפים על הגב, מותחים בעדינות את השריר שהתכווץ ונושמים לאט. ברוב המקרים ההתכווצות חולפת תוך דקה או שתיים. לאחר מכן כדאי לחזור לחוף בקצב איטי, ולא להמשיך באימון כאילו לא קרה דבר.

מדוזות, שמש ותנאי מזג אוויר

בקיץ מגיעות לחופי ישראל להקות של מדוזות, ובעיקר המדוזה הנודדת. מגע בהן גורם לצריבה כואבת. בימים שבהם יש נוכחות גבוהה של מדוזות כדאי לשקול לוותר על השחייה או ללבוש חולצה ארוכה. אם נצרבתם, יש לצאת מהמים, לשטוף את האזור במי ים ולא במים מתוקים, ולהסיר בזהירות שאריות של זרועות. במקרה של תגובה חריפה, קושי בנשימה או צריבה נרחבת, יש לפנות מיד לעזרה רפואית.

גם השמש היא גורם משמעותי. שחייה ארוכה בשעות הצהריים חושפת את הגב והכתפיים לקרינה חזקה, והמים מחזירים את הקרינה ומגבירים אותה. העדיפו לשחות בבוקר המוקדם או אחר הצהריים המאוחרים. לפני היציאה כדאי לבדוק את תחזית מזג האוויר וגובה הגלים, ולוותר כשהים סוער.

לשחות יחד ולא לבד

אחד הכללים הבסיסיים של שחייה במים פתוחים הוא לא לשחות לבד. שחייה עם שותף או בקבוצה מאפשרת לעזור זה לזה ולהזעיק עזרה במקרה הצורך. קבוצות שחייה ימית פועלות בכמה ערים לאורך החוף, ומציעות אימונים מודרכים, ליווי ולמידה מותיקים.

למי שרוצה להתקדם לשחייה תחרותית, יש בישראל אירועי שחייה במים פתוחים במרחקים שונים, בים התיכון, בכנרת ובמפרץ אילת. ההשתתפות בהם מחייבת בדרך כלל אישור רפואי והוכחת יכולת, והיא יעד נהדר להתאמן אליו.

לסיכום, שחייה בים היא אחת הדרכים היפות ביותר ליהנות מהחוף הישראלי ולשמור על כושר. היא דורשת כבוד לים, הכרת הסכנות והקפדה על כללי בטיחות פשוטים: חוף מוכרז, שעות הצלה, מצוף בולט ושותף לשחייה. כשמקפידים עליהם, הים הופך למגרש אימונים מרהיב ובטוח.