חברות גברית בגיל המבוגר: למה קשה לשמור על חברים ואיך משנים את זה

בגיל עשרים, לרוב הגברים בישראל יש מעגל חברים צפוף. החברים מהשכונה, מהתיכון ובעיקר מהצבא נמצאים שם כמעט תמיד, ואין צורך לתאם כלום כדי להיפגש. עשר או חמש עשרה שנים אחר כך התמונה נראית אחרת לגמרי. העבודה, הזוגיות, הילדים והמעבר לעיר אחרת מפזרים את החבר׳ה, והקבוצה בווטסאפ מתעוררת בעיקר בימי הולדת. גברים רבים מודים, לפעמים רק לעצמם, שאין להם באמת למי להתקשר כשקשה. התופעה הזאת מוכרת לחוקרים ולאנשי טיפול, ויש לה השלכות של ממש על הבריאות ועל איכות החיים. החדשות הטובות הן שאפשר לשנות אותה.

מה קורה לחברויות עם הגיל

חברויות נבנות בעיקר מתוך זמן משותף ומפגשים לא מתוכננים. בבית הספר, באוניברסיטה ובצבא, הזמן המשותף הזה מגיע בחינם. אנשים נמצאים באותו מקום, באותן שעות, ועוברים יחד חוויות משמעותיות. כשהמסגרת הזאת נעלמת, החברות צריכה להתקיים מתוך יוזמה, וזה בדיוק המקום שבו גברים רבים נתקעים.

בנוסף, סדר העדיפויות משתנה. עבודה תובענית ומשפחה צעירה גוזלות את רוב שעות היום, ונדמה שאין זמן לשום דבר אחר. חברויות נדחקות לסוף הרשימה, לא מתוך חוסר אכפתיות אלא מתוך עייפות. אחרי כמה שנים כאלה, המרחק כבר מרגיש גדול, ויש תחושה של מבוכה ליצור קשר מחדש.

ההבדל בין חברות גברית לנשית

חוקרים מתארים לעיתים קרובות הבדל בין הדרך שבה גברים ונשים מקיימים חברויות. נשים נוטות יותר לחברות פנים מול פנים, שמבוססת על שיחה ועל שיתוף רגשי. גברים נוטים יותר לחברות כתף אל כתף, שמבוססת על פעילות משותפת כמו ספורט, צפייה במשחק או עבודה על פרויקט. כמובן שאלה הכללות, ויש הרבה שונות בין אנשים.

ההבדל הזה חשוב כי הוא מסביר למה חברויות גבריות נפגעות במיוחד כשהפעילות המשותפת נעלמת. אם החברות הייתה מבוססת על כדורגל בשישי, וכולם הפסיקו לשחק, פתאום אין סיבה להיפגש. המסקנה היא לא שגברים צריכים לשנות את טבעם, אלא שכדאי לבנות מחדש פעילויות משותפות שיאפשרו לקשר להתקיים.

למה זה חשוב יותר ממה שנדמה

בדידות היא לא רק תחושה לא נעימה. מחקרים רבים מקשרים בין בדידות מתמשכת לבין סיכון מוגבר לדיכאון, לחרדה ולבעיות בריאות גופניות. גברים בודדים נוטים פחות לפנות לעזרה, ולעיתים מסתמכים על בת הזוג כמקור התמיכה הרגשית היחיד. כשהקשר הזוגי עובר משבר, הם נשארים לבד לגמרי.

חברויות קרובות נותנות גם דברים פשוטים יותר: צחוק, פרספקטיבה, עצה מעשית, מישהו שיעזור בהובלה או שיבוא לבקר בבית החולים. גברים עם רשת חברתית חזקה מדווחים בדרך כלל על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים, ועל תחושה שיש להם על מי לסמוך בשעת הצורך.

לקחת יוזמה בלי להתבייש

הצעד הראשון הוא גם הקשה ביותר: לשלוח הודעה. רבים חוששים שהצד השני לא מעוניין, או שהם ייראו נזקקים. בפועל, ברוב המקרים החבר הישן ישמח מאוד, כי סביר שגם הוא מרגיש את אותו חוסר. הודעה פשוטה כמו חשבתי עליך, בא לך בירה ביום חמישי עובדת טוב יותר מכל ניסוח מתוחכם.

חשוב גם לא לוותר אחרי ניסיון אחד. לוחות זמנים עמוסים גורמים לכך שמפגשים נדחים ומתבטלים, וזה לא אומר שהצד השני לא רוצה. מי שמוכן להיות זה שיוזם שוב ושוב, בלי לספור מי התקשר אחרון, הוא לרוב זה שמחזיק את החבורה יחד.

ליצור מסגרות קבועות

הדרך היעילה ביותר לשמור על חברויות היא להפוך אותן להרגל. ערב פוקר חודשי, משחק כדורסל שבועי, ארוחת בוקר קבועה ביום שישי או טיול שנתי של החבר׳ה הם מסגרות שמחליפות את הזמן המשותף שהיה פעם מובן מאליו. כשהמפגש קבוע, לא צריך לתאם אותו מחדש כל פעם, והוא שורד גם תקופות עמוסות.

כמה רעיונות למסגרות שעובדות טוב אצל גברים:

• קבוצת ריצה או רכיבה על אופניים בשעות הבוקר המוקדמות.
• ערב צפייה קבוע במשחקים של הקבוצה האהודה.
• מועדון קריאה או פודקאסטים, שנפגש פעם בחודש לדיון.
• פרויקט התנדבותי משותף, שמשלב משמעות עם זמן ביחד.

חברויות חדשות בגיל מבוגר

לא כל החברויות הישנות ניתנות להחייאה, ולפעמים אנשים פשוט התרחקו מדי. זה בסדר, ואפשר גם לבנות חברויות חדשות. מקומות עבודה, הורים של חברים של הילדים, שכנים בבניין וקבוצות תחביב הם מקורות טובים לקשרים חדשים. המפתח הוא לחזור לאותם אנשים שוב ושוב, כי קרבה נבנית מתוך מפגשים חוזרים.

כדאי לזכור שחברות חדשה דורשת סבלנות. בשנה הראשונה הקשר עשוי להרגיש שטחי, ורק עם הזמן הוא מעמיק. מי שמוכן לשתף מעט יותר מהרגיל, לשאול שאלות אמיתיות ולהקשיב לתשובות, מאיץ את התהליך הזה באופן משמעותי.

לדבר גם על מה שקשה

חברות גברית לא חייבת להיות רק בירה וספורט. דווקא השיחות על הדברים הקשים, כמו לחץ בעבודה, קשיים בזוגיות, בריאות ההורים או הורות לילד מתבגר, הן אלה שהופכות מכרים לחברים קרובים. מישהו צריך להיות הראשון שפותח, ולעיתים קרובות מתברר שהאחרים רק חיכו להזדמנות.

אם אתם מרגישים שהבדידות כבדה, שהיא משפיעה על מצב הרוח או על התפקוד, כדאי לשקול גם פנייה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. שיחה עם פסיכולוג או עובד סוציאלי היא לא סימן של חולשה, והיא יכולה לעזור להבין מה מקשה ליצור קשרים ואיך לשנות את זה.

חברויות לא נשמרות מעצמן, וודאי לא בגיל שבו כל שעה בלוח הזמנים תפוסה. הן דורשות יוזמה, עקביות ונכונות להיות מעט פגיעים. אבל ההשקעה הזאת מחזירה את עצמה פי כמה, בדמות חיים עשירים יותר, בריאים יותר ופחות בודדים.